כודרה נ' אחים בחיס הובלות ומסחר בע"מ

פסק דין

1.עסקינן בתאונת דרכים מיום 11.2.12 בכביש 431. מחלוקת בין הצדדים לעניין אופן קרות התאונה.

2.על פי הנטען בכתב התביעה התובע יצא ממחלף מכיוון כביש ירושלים ונסע בנתיב הימני. רכב הנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת" או "המשאית") אשר לו עגלה הגיע מצד שמאל, עקף את רכב התובע והעגלה פגעה ברכבו מצד שמאל מאחור.

3.על פי הנטען בכתב ההגנה, רכב הנתבעת נסע בנתיב הימני ביותר וסמוך למחלף לכיוון ירושלים הגיח רכב התובע כאשר הוא נוסע בנתיב ההשתלבות מבלי לתת זכות קדימה לרכב הנתבעת, סטה לנתיב נסיעתו ופגע בעגלה המחוברת לרכב הנתבעת. הנתבעת דוחה את הטענה לפיה רכב הנתבעת עקף את רכב התובע מצד שמאל וטוענת היא שהתאונה אירעה מפאת אי מתן זכות קדימה בהשתלבות רכב התובע בכביש.

4.ביום 2.7.13 נשמעו עדויות הצדדים ומטעם התובע העידו מר מסטי יעקב ומר ציון מימון אשר היו עמו ברכב.

5.לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להתקבל בחלקה וזאת מהטעמים הבאים:

א.התובע חזר בעדותו אחר הנטען בכתב התביעה לעניין אופן קרות התאונה. יחד עם זאת, התובע הוסיף וציין שרכבו הסתובב 3 פעמים לפני רכב המשאית (ראה עמ' 3 ש' 23 לפרוטוקול ועמוד 4 ש' 11 לפרוטוקול).

ב.מר מסטי יעקב חזר אחר גרסתו של התובע לפיה נסעו בנתיב הימני ורכב הנתבעת פגע ברכבם עם הנגרר.

ג. הן התובע והן מר מסטי יעקב לא נתנו הסבר משכנע כיצד נפגע רכב התובע דווקא מהנגרר של המשאית וכן כיצד במצב דברים זה הספיק רכב התובע לעקוף את המשאית שחלקה הקדמי היה מן ההכרח לפני רכבו ולהסתובב 3 פעמים לפני המשאית.

ד.מאחר ומר ציון מימון לא יכול היה להעיד כיצד בדיוק אירעה התאונה אלא אך ציין כי הרגיש לפתע שרכב התובע מתחיל להסתובב, אין בעדותו כדי לשפוך אור על אופן קרות התאונה. יחד עם זאת, אין בכך בכדי לפגוע בעדותו ביחס לתיאור הדרך ותוואי הכביש, אליה אתייחס בהמשך.

ה.מר אבו רביה (להלן: "נהג הנתבעת") העיד כדלקמן:

"בצומת 431, הם השתלבו לכביש שלי. היו בשטח המת. הסתובבו. נסעתי בנתיב הימני שנהפך בשלב כלשהו לאמצעי כי יש נתיב השתלבות. הסתיים להם נתיב ההשתלבות ופגעתי להם בקצה של המשאית בשטח מת. עם החלק הקדמי ביותר. לא ראיתי אותו".

עדותו זו של מר אבו רביה אינה מתיישבת עם האמור בכתב ההגנה שם נטען כי רכב התובע פגע בעגלה המחוברת למשאית ולא כפי שהציג בדיון בפינה הימנית הקדמית של המשאית.

ו.תקנה 47 (א) לתקנות התעבורה - התשכ"א 1961 קובעת:

"נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב-נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי."

תקנה 64 (ו) לתקנות קובעת:

"נוהג רכב שנתיב נסיעתו מסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות."

ז.בהתאם לעדותו של מר מימון פנה התובע לנתיב הימני כאשר הגיע מכיוון רמלה לתוך נתיב השתלבות (ר' עמ' 4 ש' 31 ואילך לפרוטוקול). עדותו זו משתלבת עם עדותו של מר אבו רביה לפיה הגיע התובע מתוך נתיב השתלבות בעוד הוא נסע בנתיב משמאלו ושני הנתיבים התאחדו לתוך נתיב אחד (ראה עדות מר מימון עמ' 5 ש' 13 לפרוטוקול). כאמור בתקנות התעבורה המפורטות לעיל, על התובע היה ליתן זכות קדימה לרכבה של הנתבעת אשר הגיע משמאלו ולא לנסות ולהקדים רכב הנתבעת מנתיב ההשתלבות ממנו הגיע. יחד עם זאת, מר אבו רביה העיד שכלל לא ראה את רכב התובע עד לתאונה.

ח.בהתחשב בזאת שאין התאמה בין גרסתו של מר אבו רביה בדיון לבין הנטען בכתב ההגנה בכל הנוגע למיקום הפגיעה ברכב הנתבעת וכן בהתחשב בכך שלמרות שהתובע נסע מימינו של מר אבו רביה האחרון כלל לא הבחין בו, הנני רואה במר אבו רביה כאחראי לתאונה בשיעור של 25%. במסגרת החלטתי זו לקחתי בחשבון טענת הנתבעות לכך שלמשאית "שטח מת" בפינה הקדמית הימנית ולכך שהתובע לא צץ בפתאומיות בפינה הימנית קדמית אלא נסע לצדה של המשאית מימין בנתיב השתלבות שהתאחד עם הנתיב בו נסע רכב הנתבעת.

6.לסיכומו של דבר, הנני מקבל את תביעתו של התובע בחלקה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 4,137 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.